נערות מעבדה

נערות מעבדה {1} סטודיו לעיצוב בר קיימא

בשביל בנות הכולה הקיימות היא לגמרי חלק מחיי היום יום שלהן. הן שותות מצנצנות ריבה בשימוש חוזר, הסטודיו שלהם מלא ברהיטים אסופים מהרחוב שמחכים בסבלנות ליום שבו ישופצו, הפרוייקטים המבוקשים אצלהן, הם תמיד בהקשר של סביבה ו/או קהילה. כמו למשל עיצוב חוות ילדים חקלאית.

נערות מעבדה {2} מיחדוש התריסים 

עדי שפיגל וקרן תומר מכירות עוד מילדות. בזמן לימודיהן עיצוב מוצר במכללת שנקר, הן שמו לב לתופעה ישראלית: רבים מחליפים את תריסי הפלסטיק משנות החמישים שבמרפסותיהם בחלונות זכוכית. אחרי שהצליחו לשים ידיהן על התריסים הזרוקים הללו (וזה לא היה פשוט בכלל), הן לקחו את השלל לסטודיו והחלו להתבונן בתריס הלא סימפטי הזה, לבדוק ולבחון כל מני אפשרויות. פתרון החידה הזו הגיע מכיוון הפרופיל. הן שמו לב לפרופיל המעניין של התריס וניצלו את החלל שנמצא בתוכו להחדרת חוטי ברזל אשר חיזקו את הפלסטיק ואפשרו להופכו לכיסא. דרך נוספת שמצאו למחדשו היא על ידי חיתוך רוחבי של התריס לפרוסות דקות של הפרופיל. על ידי חיבורן נוצרה מחיצה עדינה ודקורטיבית שמצד אחד שמרה על הרעיון התכליתי המקורי הגלום בתריס, אך הוציאה אותו מהקשרו העיצובי המדכא על ידי הפיכתו לפריט עיצובי עדכני, קליל ומרגש.

נערות מעבדה {3} מיחדוש הנסורת 

הפעם נסורת היתה תחת ה"מיקרוסקופ" העיצובי שלהן. הן שאלו את עצמן מה ניתן לעשות עם החומר הזה שנמצא בכזה שפע ולא מנוצל? איך אפשר לחבר אותו? הן ניסו פעם אחר פעם כל מיני פתרונות עד שעשן יצא מ"המעבדה". יום אחד היה להן את ה"יוריקה" שלהן. הן בישלו את הנסורת יחד עם שקיות פלסטיק צבעוניות ומשומשות ולהפתעתן זה היה הפתרון העיצובי המושלם. בלי להשתמש בדבק ועל הדרך למחדש גם את השקיות.

נערות מעבדה {4} חידת דובר השקר והאמת 

The famous puzzle from The Labyrinth (1986)

Left Door Knocker: It's very rude to stare! 
Sarah: Oh! I'm sorry, I was just wondering which door to choose. 
Left Door Knocker: What? 
Right Door Knocker: It's no good asking him, he's deaf as a post! 
Left Door Knocker: Don't talk with your mouth full! 
Right Door Knocker: I'm not talking with my mouth full, I... 
Sarah: Wait, wait, I can't understand you. 
Left Door Knocker: What were you saying? 
Right Door Knocker: Ah! Mm. Oh, oh, it is so good to get that thing out. 
...

הפתרון
"Guard, what would the other guard say if I asked him where his door leads?”

חפצים ישנים - מוארים

{פרק ראשון} אור

"Ive found you've got to look back at the old things and see them in a new light".
John Coltrane

למעצב ראם איל תמיד היתה משיכה לאור.

מאז שהיה צעיר הוא זוכר עצמו מהנדס כמעט כל דבר שמצא ברחוב לכדי גוף תאורה. (שלטי קוקה קולה ישנים ותמרורי רחוב, שהוארו על ידיו, היו תלויים כדרך קבע על הקיר בחדרו).

{פרק שני} חפצים ישנים

"An old thing becomes new if you detach it from what usually surrounds it" Robert Bresson

אחרי שסבתו נפטרה, ראם פינה את דירתה וחיבק אל עשייתו את כל הפריטים היפיפיים שמצא שם.

בזמן לימודי הארכיטקטורה בבצלאל הוא עבר לברלין כחלק מתכנית החלפת סטודנטים. שם הוא נחשף לכל שווקי הפשפשים על כל מוצרי הוינטג' הקסומים שבהם. הוא קנה מלוא חופן הוינטג' והתחיל במסע העיצוב המיחדושי שלו. וכך קרו גופי התאורה הקסומים שלו.

מוצר ישן: מלחיה

מיחדוש מואר: Armstrong

מוצר ישן: מסננת

מיחדוש מואר: Bongzi

מוצר ישן: סיפולוקס

מיחדוש מואר: Fuluz

{פרק שלישי} "הדירה" של ארנון גולדפינגר

אורות בבקשה

אור - ב"קבלה" אומרים שמספיק נר אחד קטן על מנת להאיר מערה חשוכה.

מבחינה רוחנית - הארה שלי הגיעה לפני כמה חדשים אחה"צ בגינת המשחקים. הכל רגוע ושלו ופתאום כמו אור מן השמיים מחשבה בהירה ורהוטה. אני לא צריכה לעשות עוד את מה שעשיתי ב15 שנה אחרונות.

מבחינה עיצובית - תאורה היא האלמנט העיצובי המשמעותי ביותר בקביעת האוירה כשנכנסים למקום חדש.

מבחינת מיחדושית - תבדקו את האורות האלו:

Degross - האופציה המקסימה

המעצבים של סטודיו Degross מצאו בחצר האחורית שלהם בקבוקי זכוכית מקסימים (גם ככה בצורתם המקורית הייתי מתהדרת בהם באחד ממדפי דירתי). ואז בכישרון רב וידי זהב הם הכינו את המנורה המדהימה הזו, שרק הצפיה בסרט על איך הכינו אותה, גרמה לי להתיק נשימה מליבי.

A liter of light - האופציה האנושית

טוב, אז זה הולך ככה: לוקחים בקבוק פלסטיק משומש של ליטר, שמים בתוכו מים,שמים אותו על הגג כך ששליש מעל הגג והיתר מחת לגג. אתם תופתעו כמה מאיר הפתרון הזה. מדובר במיזם כלל עולמי אשר מוטמע בכל מני רובעים עניים בכל העולם.

כשאתם צופים בסרט המצורף כאן קחו בחשבון שלבקבוק פלסטיק לוקח 450 שנה להתכלות.

פנסי לילה - אופצית ה"עשה זאת בעצמך"

בתור עורכת גרפית לשעבר של קטלוג "מתחתנים" לא יכולתי שלא לשים את האופציה ה"מרתה סטיוארטית" הזו. אתם מוזמנים לנסות את זה בבית (ותודה לאינהביטאט).

A Posca chandelier - האופציה ההיפסטרית

הטושים של חברת Posca עברו מיחדוש, על ידי קבוצת המעצבים של Ambiance האוסטרלית. בכל טוש ישנם מנורות לד אשר מדגישות וזוהרות את הצבע המקורי של הטוש. והחלק הטוב הוא שכלל המנורות יחד בכל הנברשת הזו מכילות סה"כ 28 ואט פחות מחצי ההספק של נורה רגילה.

באשר אלי, בתכלס, אני יכולה להסתפק גם בנר קטן כל עוד מצורף אליו חבר יקר ובקבוק יין טוב.

שחור צבעוני

שהייתי צעירה משהו ככה בין 15 ל-16 היה לי דימוי של עצמי כאישה קרייריסטית, מצליחה ולבושה תמיד בשחור. לא כזה שחור של טישירט עם הדפסה של ה"קיור" עליה (זה מה שלבשתי כשהייתי בת 15 ו-16) אלא שחור חכם כזה שחור א-לה-יוג'י (יממוטו. יש לציין שבאותה עת עוד לא נגלה אלי האלוהים...)

בפעם הראשונה שפגשתי בתיקים של אילנית neutra ידעתי שאני אוהבת אותם בגלל השחור שלהם.

אילנית מגיעה עם הלוק ההורס של נערת רוק גבוהה ובלונדינית, עם אינטואיציה פנימית וחיספוס קל, ואם איך שאתה נראה אומר משהו על הזבל שאתה אוסף, אז אין ספק שצמיגים יהיו החיבור המושלם עבורה.

היא למדה עיצוב גרפי במכללת ויצו קנדה בחיפה (מסתבר שחפפנו שם לשנתיים), המשיכה ללימודי עיצוב פנים, פוסט פרודקשין ואף עבדה כמעצבת תפאורות. בכל הזמן הזה היא תמיד אספה צמיגים מהרחוב ו"שיחקה איתם בתיקים". בסופו של דבר התחביב הפך לעסק שלה.

התיקים שלה לא בהכרח יתוייגו #כאופנה, אלא אם מתחייסים להבטים כמו "על זמני" נטול הטרנד וה-"must have" שקיים בפריטי אופנה מזן מסויים.

הצמיגים מגיעים במשלוח מיוחד ממישהו שממש מוכר אותם. הרגע הזה שאילנית פותחת את המשלוח ה"שחור" הוא רגע משובח ומרגש. כמו ילדה קטנה שפותחת מתנה וכל פעם מתרגשת מחדש לקראת גילוי האוצר.

הצמיגים מגיעים בכל מני טקסטורות: חלקים, מפוספסים, עם פסים צבעוניים, פסים צפופים. יש גם כלה שנראים כמו ג'ינס משופשף וכאלה שיש עליהם טיפוגרפיה. את האחרונים אני הכי אוהבת ואם אפשר אז ביפנית.

זו הגירסה שלי לשחור צבעוני.

הסוגים השונים של החומר יוצרים את התוצאה של One of a kind.

זה ה-Neutra שאני אקנה מיד לאחר שארכוש לעצמי iPAD

זה ה-Neutra שיהיה לי לעודף שאני אקבל מרכישת ה-iPAD

אני אוהבת שהעיצובים של Neutra זורמים ככה ברוגע עם החומר ולא נכנעים לו. זה מה שגורם לתוצאה הסופית להיות כה כובשת בשקט שלה.

אני חושבת שזו הגירסה של Neutra לשמלה השחורה הקטנה (LBD).

וזה ה-Neutra שלי:-!

Neutra מעצבת כבר הרבה זמן עם צמיגים, היא מכירה את החומר יודעת איך הוא מתנהג ומתנסה במוצרים נוספים מלבד תיקים כמו: תכשיטים, רהיטים, סלים עציצים והיד עוד נטויה...

וכמו שהיוג'י אמר:

 “Black is modest and arrogant at the same time. Black is lazy and easy - but mysterious. But above all black says this: "I don’t bother you - don’t bother me".”